מדינת ישראל נ' מיאו והאו בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטתו של בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו (כב' השופטת מי-טל אל-עד קרביס) בתיק 02/13/0001392 מיום 7/4/13, ולפיה נדחתה בקשת המערערת ליתן צו הפסקת עיסוק למועדון "החתול והכלב" מכוח סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק").

2.צו הפסקת העיסוק התבקש ביחס למועדון,דיסקוטק שבו צריכת משקאות משכרים בשטח של 704 מ"ר, המכונה: "החתול והכלב" ברחוב קרליבך 23 בתל אביב (להלן: "המועדון" או "העסק") כאשר אין חולק על כך שסוג עסק שכזה, הוא טעון רישוי על פי הוראות החוק.

3.המועדון החל פעילותו בחודש אוגוסט 2008. אין מחלוקת על כך שלפחות מיום 5/11/11 עד 31/12/12 הוא פעל ברישיון וכי מיום 31/12/12 ועד ה- 4/2/13 הוא פעל עם היתר זמני.

ממועד זה פועל העסק ללא רישיון.

4.כעולה מהחלטת בית המשפט (סעיף 3), אין מחלוקת על כך, שבחודש פברואר 2013 בעקבות החלפת הבעלות בעסק, ביקשה רשות הרישוי / עיריית תל אביב את חוות דעתה של משטרת ישראל כגורם שעמדתו דרושה לצורך מתן רישיון עסק.

ביום 3/3/13 הודיעה משטרת ישראל, כי היא חוזרת בה מהסכמה ליתן לעסק רישיון כיוון שנמצא כי מתבצעת בו פעילות של סחר בסמים – דבר המהווה סכנה לציבור. (ראה מכתב – מש/1).

5.המערערת טענה בבית משפט קמא, כי במשך 10 חודשים, לפני פברואר 2013, הפעילה המשטרה סוכן סמוי במועדונים שונים ברחבי העיר תל אביב, על מנת לאסוף ראיות נגד סוחרי סמים הפועלים במועדונים ולמגר את התופעה.

נטען, כי במועדון בוצעו עסקאות סמים כאשר העסקה האחרונה בוצעה ביום 13/2/13.

מאז פתיחת המועדון הצטברו עשרות הודעות מודיעיניות המלמדות על פעילות פלילית המרחשת במועדון.

המשטרה ביססה את טענותיה על תצהירו של רפ"ק מוטי מאירי, קצין רישוי ואבטחה ירקון.

רפ"ק מאירי אף הוציא למועדון ביום 19/2/13 צו סגירה מנהלי לתקופה של 30 יום עד לתאריך 20/3/13 לפי סעיף 23 (א) לחוק.

בבקשה אשר הוגשה לבית משפט קמא, נטען, כי יש לנקוט במקרה דנן באמצעי אשר המחוקק איפשר לנקוט בו על פי סעיף 17 לחוק ויש לצוות על הפסקת העיסוק בעסק כבר עתה ולא להמתין לתום ההליך הפלילי.

6.בית משפט קמא בהחלטתו קבע, כי על פני הדברים נראה כי אין רישיון לעסק ומכירת סם בין כותלי העסק, גם אם היא נעשית לכאורה בידי אחרים ולא בידי בעלי העסק מהווה הפרת תנאי רישיון (תנאים 11 ו-13) אך צוין, כי נושא זה ילובן במסגרת כתב האישום גופו.

לצורך ההחלטה קבעה כב' השופטת, כי קיימות ראיות גולמיות, אשר קיים סיכוי סביר, כי במהלך המשפט – לאחר שתיבחנה בחקירה נגדית ותיקבע אמינותן ומשקלן, יש ותבססנה את אשמת המשיבים במידה הדרושה בהליך הפלילי.

קביעה זו אשר נקבעה בסעיף 16 להחלטה, למעשה, שאובה מתחום המשפט הפלילי ביחס לראיות הנדרשות לצורך מעצר עד תום ההליכים.

המערערת ביקשה להציג בבית משפט קמא מידע מודיעיני המתייחס לחלק מהמשיבים, מהם ניתן יהיה לראות לכאורה, כי הם עצמם מעורבים בפעילות של סחר ושימוש בסמים.

הבקשה נדחתה ברובה ובאשר למידע היחיד (מב/16) שהתקבל על ידי בית משפט קמא, נקבע כי מדובר במידע כללי אשר לא מצדיק פעולה חריגה של סגירת העסק.

בבית משפט קמא המשיבים הדגישו, כי הם מוכנים לעשות מאמצים ניכרים על מנת שעסקם ייפתח והכל לשביעות רצון המערערת – המבקשת ותוך שיתוף פעולה מלא על מנת שניתן יהיה למנוע ככל האפשר את התופעות הפסולות והשליליות שנגלו לעיני הסוכן וכי הם עמלים על תוכנית אבטחה חדשה לעסק, אשר בשל לוח הזמנים הצפוף עדיין לא הושלמה.

בית משפט קמא מצא כאמור תשתית ראייתית לכאורית לפעילות פלילית שבוצעה במועדון על ידי אחרים (לא המשיבים).